אותה פרסומת יכולה להיראות מצוין במקום אחד ומגושמת במקום אחר. ברוב המקרים הבעיה היא לא הרעיון — היא הצורה. סרטון אנכי שנדחס לריבוע בפיד מאבד את החלק העליון והתחתון; סרטון רחב בפיד של טלפון הופך לפס דק עם הרבה ריק מסביב.
החדשות הטובות: יש רק ארבע צורות שבאמת חשובות, ואם מתכננים את הפריים פעם אחת, אפשר להוציא את כולן מסרטון אחד.
ארבע הצורות, ואיפה כל אחת חיה
9:16 — אנכי, מסך מלא. הצורה הטבעית של וידאו קצר: טיקטוק, רילס וסטוריז באינסטגרם, שורטס ביוטיוב, רילס בפייסבוק. הסרטון ממלא את כל מסך הטלפון, ובדיוק בגלל זה הוא עובד — שום דבר אחר לא מתחרה על תשומת הלב. אם מפיקים פורמט אחד בלבד, זה הפורמט.
4:5 — לאורך, לפיד. בפיד של אינסטגרם ופייסבוק, סרטון 4:5 תופס יותר גובה מריבוע, ולכן יותר מהמסך כשגוללים. זו הצורה הכי טובה למיקומים בפיד שלא מתנגנים במסך מלא.
1:1 — ריבוע. ברירת מחדל בטוחה לפידים, למרקטפלייסים ולמיקומים שחותכים הכול לריבוע בכל מקרה. מוותרים על קצת גובה לעומת 4:5, אבל זה כמעט אף פעם לא נראה לא במקום.
16:9 — רחב. מודעות לפני סרטונים ביוטיוב, האתר שלכם, מצגות ומסכים גדולים. בטלפון שמוחזק לאורך זו הצורה הכי חלשה, אבל במקומות שלה — היא היחידה שמתאימה.
שימו לב לשוליים: הממשק של הפלטפורמה מסתיר חלק מהפריים
במיקומים אנכיים, הפלטפורמה מציירת את הממשק שלה מעל הסרטון: שם החשבון והכיתוב למטה, כפתורי לייק, תגובה ושיתוף בצד, ולפעמים גם כפתור קריאה לפעולה. כל מה שתשימו באזורים האלה — מחיר, לוגו, שורת טקסט, הסנטר של המגיש — עלול להיות מוסתר.
כל פלטפורמה מפרסמת הנחיות "אזור בטוח" משלה ומעדכנת אותן מדי פעם, אז כדאי לבדוק את הגרסה העדכנית לפני קמפיין גדול. ככלל אצבע ל-9:16:
- משאירים את החמישית התחתונה של הפריים בלי שום דבר חשוב.
- מרחיקים טקסט ופנים מהצד שבו נמצאים הכפתורים.
- משאירים מרווח למעלה לשם החשבון ולסרגל ההתקדמות.
- שמים טקסט על המסך ברצועה האמצעית, בגודל שאפשר לקרוא בטלפון קטן.
מתכננים את הפריים פעם אחת
הטריק שחוסך הכי הרבה עבודה: מצלמים את המאסטר האנכי כך שהמגיש והמוצר נמצאים בתוך רצועת 4:5 מרכזית. כשהפנים והמוצר באמצע הפריים:
- גרסת 4:5 היא פשוט חיתוך — שומרים את רוב הפריים;
- גם גרסת 1:1 היא חיתוך — מתאים לתקריבים ולשוטים בינוניים, מסוכן יותר בשוט של גוף מלא או של שני אנשים זה לצד זה;
- המאסטר ב-9:16 נשאר שלם למיקומים במסך מלא.
מה שאי אפשר לעשות זה לחתוך סרטון אנכי ל-16:9. פרוסה רחבה מתוך פריים אנכי שומרת פחות משליש מהגובה שלו — בדרך כלל רק את העיניים של המגיש. לפורמט רחב צריך שוטים משלו, שצולמו (או רונדרו) לרוחב מההתחלה.
לא צורבים כתוביות במאסטר
כתוביות וטקסט על המסך צריכים להתווסף לכל פורמט בנפרד, ולא להיצרב בסרטון המקורי. כתובית שיושבת יפה מעל האזור הבטוח ב-9:16 נחתכת באמצע בגרסת 1:1, או מרחפת באמצע הפריים ב-16:9. כשהכתוביות הן שכבה נפרדת, כל פורמט מקבל אותן במקום הנכון, בגודל הנכון ועם שבירת שורות שמתאימה לרוחב.
בעברית זה חשוב כפליים. שורה שמשלבת מילים בעברית, מספרים ושם מותג באנגלית צריכה להיות בנויה נכון מימין לשמאל בכל רוחב — אחרת המחיר קופץ לצד הלא נכון של המשפט.
אורך: קצר יותר ממה שנדמה
אין אורך אחד נכון, והמגבלות משתנות לפי פלטפורמה ומיקום. מה שנכון בכל מקום פשוט יותר: השניות הראשונות קובעות אם מישהו יראה את השאר, ורוב הפרסומות הקצרות אומרות את מה שהן צריכות ב-15 עד 30 שניות. אם הסרטון ארוך יותר, ודאו שכל שוט מצדיק את המקום שלו — ושההצעה מגיעה לפני שאנשים עוזבים.
אם צריך לבחור: מה קודם
לא כל עסק צריך את ארבעת הפורמטים מהיום הראשון. סדר עדיפויות שעובד לרוב העסקים הקטנים:
- 9:16 קודם. טיקטוק, רילס וסטוריז הם המקום שבו רוב הצפייה בווידאו קצר קורית, וזה הפורמט שהכי קל לייצר ממנו את השאר.
- 4:5 שני, אם אתם מקדמים פוסטים בפיד של אינסטגרם או פייסבוק — הוא כמעט בחינם, כי הוא חיתוך של המאסטר.
- 1:1 כשמרקטפלייס, אתר או מיקום מסוים דורשים ריבוע.
- 16:9 בסוף, רק כשיש לכם ערוץ יוטיוב פעיל, סרטון לדף הבית או מסך בחנות. זה הפורמט היחיד שדורש שוטים חדשים, אז כדאי לייצר אותו רק לגרסה שכבר הוכיחה את עצמה.
רשימת בדיקה קצרה
- מאסטר אחד ב-9:16, עם המגיש והמוצר בתוך רצועת 4:5 המרכזית.
- גרסאות 4:5 ו-1:1 כחיתוכים של המאסטר; בודקים בכל שוט שלא נחתכו פנים או מוצר.
- גרסת 16:9 כגרסה בפני עצמה, שוט אחרי שוט, אם צריך יוטיוב או אתר.
- כתוביות וטקסט כשכבות, מסודרות לכל פורמט, בתוך האזור הבטוח של כל מיקום.
- ההצעה והמותג מופיעים לפני הסוף של הגרסה הכי קצרה שתריצו.
- מבט אחרון על כל פורמט בטלפון, לא רק במחשב.
איך Facefluence מטפלת בפורמטים
כל סרטון ב-Facefluence נוצר כמאסטר 9:16 שבנוי לחיתוך, ולכן גרסאות 4:5 ו-1:1 הן חיתוכים בחינם. גרסת 16:9 (החל ממסלול Pro) מרונדרת מחדש שוט אחרי שוט לרוחב, עם אותו מגיש, אותם חומרים ואותו אודיו, כך שהעריכה נשארת זהה; היא עולה את השניות של השוטים בקרדיטים, ורואים את המחיר לפני שמשהו רץ. כתוביות וגרפיקה אף פעם לא נצרבות במאסטר — הן מסודרות מחדש לכל פורמט.
התוצאה: פרסומת אחת, בכל צורה שהיא צריכה, בלי להתחיל מחדש בשביל כל מיקום.